Uncategorized

תודה לנתניהו על האבל על פרס

התגובות על מותו של שמעון פרס, בישראל ובעולם, מדהימות. בלוויה שאמורה לאחד את בכירי מנהיגי העולם, בשלל כתבות ומאמרים על האיש ודמותו ובתגובות מישראל ומחוצה לה שמתי מעט זוכים להן, לא רק מתי מעט ישראלים (אם בכלל) אלא בעולם כולו.  האבל הוא על לכתו של מנהיג ישראלי בולט, זוכה פרס נובל לשלום, אינטלקטואל מרשים ובעיקר מי שייצג, בישראל ובעולם, כבר שנים את הסגולות החיוביות שאנחנו מייחסים לישראליות וליהדות – אופטימיות, חדשנות, מבט אל העתיד, בנייה והתעצמות, חתירה לשלום והיות ישראל לא רק כאחד העמים, אלא בעיקר מגדלור של חדשנות וערכים. כל מה שהנהגתה הנוכחית של ישראל איננה.

בנימין נתניהו מייצג היום את ישראל בעולם, דמותו מייצגת את ההיפך הגמור מפרס. במקום ישראל הפונה אל העתיד, ישראל הנרדפת על ידי עברה. עבר בו המופתי הירושלמי, השואה, הבקורות על ז’בוטינסקי ושלטון מפא”י מתמזגים אל מים עכורים של התמסכנות, התקרבנות, גזענות ועידוד בורות. במקום ישראל כמעצמה אזורית, ישראל המתכתשת חודשיים מול ארגון החמאס, ללא ניצחון במבצע ‘צוק איתן’. במקום ישראל של תרבות ומדע, ישראל בה “אליטות” הוא כינוי גנאי ובה שרת התרבות איננה אלא תגרנית קטנונית שנראה כי מתעבת כל מה שמריח “תרבות”. במקום ישראל רודפת שלום – ישראל כסרבנית מתמדת. אך בעיקר, במקום ישראל כמעצמה אזורית משמעותית, ישראל כקרבן מאוים, מדינה חלשה שבמקום תקוות הקמתה וצמיחתה, שולט בה ייאוש.

לביקורתיים במיוחד, אפשר להוסיף – במקום אחד מאבות מפעל ההתנחלויות, ראש ממשלה שהקפיא בנייה באיו”ש יותר מכל מי שקדמו לו, ומי שעתיד לפנות בקרוב מאד את כל בתי עמונה ואחר כך כמה ממבני ההתנחלות עפרה.

האבל על לכתו של שמעון פרס מזכיר לנו, הישראלים, עד כמה אנו כמהים להרגיש שוב את התקווה בהיות ישראל מדינה מלאת יכולות, כישרונות ועתיד מזהיר. האבל הזה מזכיר לנו עד כמה אישים בעולם הרחב משתוקקים לראות אותנו ככאלה. עד כמה מבקשים את דמותו של הישראלי היפה – החכם, המשכיל, האינטלקטואל. כהמשך מסורת ארוכה ועתיקה של יהודים חכמים משכילים ואינטלקטואלים, כמה רצון יש בעולם לראותנו ככאלו. וגם, חשוב יותר, כמה אנחנו רוצים להיות כאלו.

שמעון פרס אכן היה אישיות ייחודית – בהיקף העשייה, ביכולותיו ובעיקר בכך שהיה במרכז העשייה עוד טרם הקמת המדינה. לשמחתנו, ישראל מלאה באנשים כישרוניים במדע, תרבות, חברה אזרחית ופיתוחים טכנולוגיים. גם היום מדעניות ישראליות פורצות דרך, חברות ישראליות מרשימות בפיתוחים טכנולוגיים ואומנים ישראלים מייצגים את ישראל המעמיקה והמורכבת. הבעיה היא שהנהגת המדינה מייצגת את כל מה שעצוב ומייאש כאן.

הטרגדיה היא שנתניהו יכול היה, ובאמת רצה, להיות מנהיג המייצג חדשנות ומוביל את ישראל אל אופקים חדשים. הוא אף אמר זאת בהספדו לפרס וטען כי שניהם שותפים לאותו החזון. אך ברור כי חזון נתניהו וחזון פרס הם שני דברים הפוכים. חבל. נתניהו הוא ראש ממשלה כושל, אך אינטלקטואל מרשים שבעבר היה בעל תפיסת עולם עשירה ומאתגרת. “על הנייר” נתניהו אמור היה להיות כל מה שפרס היה, אך הפך להיות ראש ממשלה קטנוני העוסק יותר בהסבר מדוע אסור להיחשף אל חשבונות הכביסה שלו, או ברדיפה אובססיבית של עיתונאים וכלי תקשורת.

שמעון פרס עשה מספיק כדי שהאבל על לכתו יהיה לאומי ועולמי. אך קשה שלא לראות בהיקף ועוצמת האבל גם תגובה לדמות הנהגתה הנוכחית של ישראל, בעיקר בנימין נתניהו. ואולי, תקופת האבל הזו תזכיר לכולנו כי ישראל היא אכן מעצמה אזורית, היא אכן מעצמת ידע, מדע, יצירה וחדשנות. כי ישראל והישראלים קרובים בהרבה לחזונו של שמעון פרס, מאשר לייאוש המצמית שהוא חזון נתניהו.

Advertisements
Standard

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s